ביגוד חד פעמי או רב פעמי – מה יעיל יותר?

זיהומים בבתי החולים או מרפאות, במיוחד באזור הכירורגי, הם אחד האתגרים העיקריים של כל מערכת הבריאות כיוון שזיהום עלול להוביל לתוצאות הרות אסון. אסטרטגיה יעילה אחת נגד זיהומים כירורגיים היא הקפדה מירבית על סביבה אספטית. לשימוש בביגוד רפואי כירורגי תקין בתור מגן פעיל נגד זיהום חיידקי בסביבת הניתוח יש תפקיד גדול מניעתי.

בעוד שכמעט 90% מהניתוחים בארצות הברית מתבצעים תוך שימוש בביגוד חד פעמיים, באירופה חלוקים וביגוד רב פעמי הם הבחירה של הצוותים הרפואיים בכמחצית מההליכים הכירורגיים. פערי הגישה הללו עוררו דיון וסדרה של מחקרים השוואתיים בין שתי הפרקטיקות, אשר בדקו את רמת הגנת המטופל מפני זיהומים כירורגיים וגם את נוחות עובדי הבריאות, כלכלת הבריאות וסוגיית איכות הסביבה.

במקרים מסוימים, ברור כי ציוד רפואי חד פעמי הוא האופציה האפשרית היחידה. למשל, לא ניתן לעשות שימוש חוזר בספוג לפרוטומי או בכפפות כירורגיות. עם זאת, כשמדובר בחלוק, סרבל או חליפת מגן, הבחירה במקרים רבים נופלת דווקא על ביגוד רב פעמי. אולם למרות שנראה כי ביגוד ​​רב פעמי חוסך כסף, בטווח הארוך הוא עלול להוות מקור עלויות גבוהות יותר של תחזוקה.

איזה ביגוד מגן מספק הגנה יותר טובה מזיהומים?

חלוק כירורגי משרת שתי מטרות עיקריות: להפחית את העברת פלורת העור מעובדי הבריאות ולהגן על הצוות מפני פתוגנים הנישאים בדם. הגנה זו צריכה להישמר יעילה במהלך הניתוח כולו, גם במקרה של הרטבת החלוק בדם, זיעה או נוזל. חדירת החיידקית היא פונקציה של חומרי הגלם של הביגוד, חשיפה לנוזל והלחץ המופעל.

נראה כי אין הסכמה חד משמעית בנוגע לשאלה זו בעיקר בגלל ההטרוגניות של החומרים וטכניקות הייצור של החלוקים והביגוד הרפואי, סוגי הניתוחים וגורמים כירורגיים אחרים, וגם היעדר שיטה מתאימה לקביעת חדירת החיידקים. יתרה מזאת, חומרי הגלם מהם מיוצרים החלוקים הרב פעמיות עברו שינוי דרמטי בשנים האחרונות, מה שהפך ספרות ישנה יותר העוסקת בנושא למיושנת ומחקרים חדשים הראו תוצאות טובות של שימוש בביגוד רב פעמי במקרים מסוימים.

חלק אחר מהמחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עדיין נותנים העדפה ברורה לחלוקים או סרבלים חד פעמיים בכל הנוגע להגנה מפני זיהומים וטוענים כי ביגוד רב פעמי מאבד תכונות הגנה חשובות עם הרטבה או כביסה חוזרת. אמנם חלוקים רב פעמיים, בהיותם גמישים ונושמים יותר, מעניקים יתרון של נוחות לצוות הרפואי, אך הדבר עלול לפגוע במטרה המרכזית של הביגוד הרפואי – להיות מחסום חיידקי יעיל.

באופן מסורתי דגלו מוסדות רפואה בשימוש בביגוד הרב פעמי בטענה זו הדרך לשמירת אקולוגיה ומזעור הפגיעה הסביבתית. יחד עם זאת, קשה לקבוע את נכונות הגישה הזו בשל גורמים רבים שיש לקחת בחשבון כגון תהליכי ייצור, הובלה, אחסון, סילוק, טיהור או טיפול בנזק בלתי צפוי של הביגוד הרפואי הרב פעמי. ואחרי כל זה, גם אם ניתוח הכדאיות הכלכלית או הפגיעה הסביבתית יצביע על העדפה לטובת הביגוד הרב פעמי, הרי שאין הדבר מהווה שיקול מספיק ללא התיחסות למטרה העיקרית של השימוש בחלוקים והביגוד הרפואי – צמצום רמת הזיהומים.